איך נקבעת משמורת?

כיצד נקבעת המשמורת בין הצדדים?

אפשרות ראשונה וטובה ביותר, בהסכמה – חשוב לציין כי כמעט כל דבר כשהוא בהסכמה, בין ההורים בית המשפט יאשר (למעט הסכמה על אי תשלום מזונות)

בהעדר הסכמה, ככל הנראה הצדדים ינהלו הליך בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני.

חשוב לציין כי המגמה הנוהגת כיום בבתי המשפט לענייני משפחה הינה כי 'דרך המלך' הינה קביעת משמורת משותפת, היכן שקיימים תנאים שמאפשרים זאת. המשמורת המשותפת מגשימה הלכה למעשה את זכות היסוד של הקטינים לחוות כל אחד מהוריהם כהורה משמורן ולגדול עמם.

בהתאם לפסיקה, התנאים המרכזיים לקביעת הסדר משמורת משותפת (אשר אינם מהווים רשימה סגורה) הם:

  1. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים
  2. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם
  3. רצון הילד
  4. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים.
  5. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים.
  6. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.

הרכיב שענייננו תקשורת ושיתוף פעולה ברמה גבוהה הפכו לתנאי הדגל של הסדר המשמורת המשותפת.

השיקולים שיעמדו לנגד עיני בית המשפט בקביעת המשמורת

א. גיל הילדים. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חזקה היא כי טובת ילדים עד גיל 6 הינה להיות אצל האם.

ב. בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני ממנים עו"ס לסדרי דין (עובדת סוציאלית משירותי הרווחה בעיר בה מתגוררים הילדים). על העו"ס להיפגש עם שני ההורים ועם הילדים ולכתוב מה לדעתה טובת הילדים.

  • חשוב לחדד כי בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני אינם חותמת גומי בהכרח על ההמלצה. עם זאת, מדובר על איש מקצוע שבית המשפט ממנה מטעמו.
  • אם סבורים אנו כי חוו"ד אינה נכונה או מוטית או נפלו בה פגמים במסגרת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני ניתן לזמן את העו"ס לחקירה;

ג. ניתן למנות מומחה נוסף בדמות פסיכולוג ילדים.

ד. בשנים האחרונות בהליכי גירושין מורכבים בתי המשפט לענייני משפחה ממנים אף אפוטרופוס לדין לקטינים.

  • אפוטרופוס לדין לילדים, עו"ד שעבר הכשרה לייצג קטינים אשר אמור להביא לבית המשפט את קולו, רצונו וטובתו של הקטין. (רצונו וטובתו אינם תמיד זהים).

ה. במקרים סבוכים במיוחד יכול והעו"ס לסדרי דין יבקש לזמן ועדת תסקירים.

  • ועדת תסקירים – ועדה הכוללת הרבה גורמי טיפול הקשורים לילדים. חבריה כוללים מנהל מחלקה ברווחה או ראש צוות, עובד סוציאלי מחוזי לעניין סדרי דין אחד או יותר, עו"ס לסדרי דין המטפל בתיק, פסיכולוג ילדים ו/או פסיכיאטר ילדים , מורים, גננות, הורים, אפוטרופוס לדין, או כל גורם אחר שרלוונטי לנושא.

ההחלטה

אם צד אינו מסכים להמלצות עומדת לו הזכות לנהל הליך משפטי מלא, לחקור ולזמן לחקירה את הצדדים הרלוונטים ובסופו יינתן פס"ד. כאשר הקו המנחה את בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני הינו טובת הילד.

  • בתי המשפט מפעילים שיקול דעת ואני באופן אישי הייתי עדה למקרים בהם בתי המשפט נתנו החלטה אחרת לגמרי מהחלטה של העו"ס לסדרי דין ו/או ועדת תסקירים.

במכלול השיקולים בהכרעות בנושאים אלו ושימת טובת הילד במרכז, בתי המשפט נותנים דעתם לנקודות אותם חידדה ועדת שניט והאמנה לזכויות הילד.

  1. צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו, לגילו להבטחת היציבות בחייו ולצרכיו המיוחדים.
  2. רצון הילד – שמיעת קולו של הילד
  3. זכותם של ילדים לקשר משמעותי אישי ישיר וסדיר עם שני הוריו
  4. נכונותם של ההורים לשתף פעולה במימוש האחריות ההורית.
  5. כישוריו של כל אחד מההורים
  6. הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד
  7. זכותו של הילד לקשר משמעותי עם ההורה השני ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר

ככל שאין תקשורת בין שני ההורים, והם במלחמה של ממש יקשה מאוד בית המשפט לתת משמורת משותפת שהדבר אינו מתאפשר בשל העדר תקשורת.

רוצים לקבל עוד מידע?
מוזמנים לפנות אל – צרו עימי קשר:

עו"ד רותם גליקסברג
טלפון: 077-5340012 

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן