לשון הרע בגירושין ובהליכי משפחה

סכסוכי משפחה (בפרט סכסוכי גירושין) מאופיינים באמוציות ועלולים להביא כל אדם "אל הקצה"; כדי להבין זאת, אין צורך להיות עורך-דין מומחה לדיני לשון הרע והוצאת דיבה – או לדיני משפחה – ודי להביט ימינה ושמאלה אל הסיפורים המוכרים לכל אחד מחיי היום-יום ממילא.

ישנם גם סכסוכי משפחה שמתנהלים בצורה שקולה ועניינית (מעט יחסית, עד כמה שזה מצער), אך חלק ניכר מן הסכסוכים מתנהלים לאחר שאחד מבני-הזוג (לפחות) חווה פגיעה קשה – גם אם סובייקטיבית – בכבודו; בין אם מדובר בעלבון הקשור בבגידה, ובין אם מדובר בעלבון שנובע מעצם העובדה שאחד מבני-הזוג פשוט מאס בחיים המשותפים.

לעיתים הגבול בין עלבון לבין הרצון לנקום כתוצאה מן העלבון, הוא גבול דק ביותר. וכאשר נחצה הגבול, אין זו הפתעה שהזכות להגיש תביעת בגין הוצאת דיבה מרימה את ראשה והופכת משתנה משמעותי בניהול הסכסכוך המשפחתי.

באילו סיטואציות מוצדק להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה? וכיצד מתנהלים הדברים בפועל?

בתור התחלה, חשוב לעמוד על נתון קריטי: כל זמן שמדובר בסכסוך בין צדדים שקולעים להגדרת "בן משפחה" (כולל בני-זוג לשעבר) גם אם מדובר בתביעת לשון הרע, התביעה תתנהל בבית-המשפט לענייני משפחה. לנתון זה ישנן השפעות על ניהול ההליך; על סדרי-הדין ועל דיני הראיות החלים על הסכסוך. חשוב ביותר שעורך-הדין שייצג אותך בתביעה בגין הוצאת דיבה, יכיר היטב את הפרקטיקה הנוהגת בתביעות לשון הרע שנדונות בפני בית-המשפט לענייני משפחה.

סיטואציות אופייניות לתביעות על הוצאת דיבה במסגרת סכסוכי גירושין:

תלונות-שווא במשטרה: למרבה הצער, ישנם לא מעט עורכי-הדין שדוגלים בגירושין בתחנת המשטרה. כמובן שישנן מקרים בהם מוצדק – עד כדי חובה – לערב את רשויות אכיפת החוק. אך לא ניתן להתעלם מכך שהגשת תלונות-שווא במשטרה בין בני-זוג המצויים בהליכי גירושין, איננה מהלך נדיר בימנו.

ברור מאליו: אלימות בתוך המשפחה היא מן הרעות החולות בחברה. אך בדיוק משום כך, כאשר מייחסים לפרט אלימות בתוך-המשפחה – סתם כך, כאשר ברור שמדובר בשקר – הפגיעה הפוטנציאלית פשוט בלתי-ניתנת לתיאור במילים. ובגין תלונות-שווא כאמור, ניתן – ולעיתים גם מוצדק במיוחד – להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה.

אז היכן עובר הגבול? כיצד ניתן להגן על קורבנות האלימות במשפחה ולעודד אותם להגיש תלונות אמת, וגם לאפשר למי שנפגע מתלונת-שווא לזכות בפיצוי ללא הוכחת נזק על הוצאת דיבה?

משום שמדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הדבר הגיע לפתחו של בית-המשפט העליון שעסק בסוגיה בהרחבה במסגרת פסק-הדין בע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל. נקבע כי מקום בו אדם מגיש תלונה במשטרה כאשר הוא יודע שתוכן התלונה אינו אמת, מדובר בהוצאת דיבה – פרסום לשון הרע חמור ביותר – שיכול לעלות למתלונן-השווא בפסיקת פיצויים בסכומים גבוהים במיוחד.

אך באותה הנשימה, בית-המשפט העליון הצביע על החשש מפני "אפקט מצנן" שיוביל את מי שמוכרח להגיש תלונה, לחשוש שמא הגשת התלונה תוביל לתביעה כספית כנגדו.

לכן, בית-המשפט העליון קבע כי לו המתלונן יצליח לשכנע כי התלונה הוגשה בתום-לב, אז תקום לו הגנה מפני תביעת לשון הרע והוצאת דיבה.

כמובן שהדברים נאמרים בפשטות ובאופן תמציתי ביותר, כדי שכל אחד יוכל להבינם. שכן התוצאות שעלולות להיגרם כתוצאה מתלונת-שווא, הרסניות בהחלט. ובאותה הנשימה, לעיתים מוגשות תלונות אמת, וכדי לשנות את מאזן הכוחות – ולהפוך את הקערה על פיה – מוגשת מנגד תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע.

לכן, זה העיקר: אם הוגשה כנגדך תלונה (שידוע לך כי תוכנה שקרי) במסגרת הליך הגירושין, קיים סיכוי סביר שנתונה לך הזכות לקבל פיצוי בגין הוצאת דיבה; אך אם הגשת תלונה בתום-לב והוגשה כנגדך תביעת לשון הרע כדי להלך אימים, אל חשש! ניתן להתגונן מפני התביעה בצורה מצוינת.

לעניין תלונות-שווא בתוך המשפחה כעילה להגשת תביעת דיבה, הכרחי להתייעץ עם עורך-דין שעוסק בדיני לשון הרע והוצאת דיבה (בדגש על זירת המשפחה). זהו אחד מן המקרים בהם אין שום מקום לטעויות מצד עורכי-הדין.

חשיפת פרטים אינטימיים: לעיתים, בן-הזוג הפגוע (בעיקר כשמדובר בבגידה) מחליט לתת חופש מוחלט לפיו ומתחיל להפיץ – בין קרובים או לעיתים גם בין זרים מוחלטים – סיפורים ופרטים אינטימיים; וכשקיים חשש שתתרחש סיטואציה שכזו – או חלילה שיפורסמו תמונות אינטימיות – יש לעצור מיד ולטפל בסיטואציה. שכן הנזק שעלול להיגרם בסיטואציה כזו הוא נזק בלתי-הפיך בהגדרה.

חשוב ביותר לדעת: במרבית המקרים סיפורים אינטימיים, גם אם הם נכונים, לא יזכו לכל סוג של הגנה; שכן כל אדם זכאי לצנעת חייו האישיים, ובהיעדר סיבה איכותית במיוחד (ותמוכה בדין) אין שום עניין לציבור בהפצת פרטים אינטימיים (!) בנוסף, הליכי משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, כך שגם אם מדובר בעניינים מביכים, אין סיבה לחשוש מפני הגשת תביעה.

השפלה בפני הילדים: מהלך נפוץ וחמור במיוחד לעמדתנו, הוא ההשפלה וביזוי אל מול הילדים. במקרים חמורים, ההשפלה יכולה להיות התחלה – או המשך – של ניכור ההורי (תסמונת מורכבת וקשה; שבעת האחרונה זוכה לדיון ציבורי רחב). אך גם אם לא, ברור שהשמצה בפני הילדים שלך עלולה לפגוע בדמותך כהורה; ובתוך-כך, לו מתקיימים התנאים שבחוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעת דיבה כדי להתמודד עם מהלך נפסד שכזה.

השפלה באינטרנט: במקרים קשים במיוחד (שאינם נדירים), סכסוכי המשפחה יוצאים מן אל המרחב הציבורי; אל כיכר-העיר דוגמת רשת הפייסבוק. מדובר בסיטואציה קשה ביותר; בוודאי כאשר היא מתרחשת תוך-כדי ניהול קרב גירושין קשה ומתיש. במקרים גרועים, הדבר יבוא לידי ביטוי בפוסטים המייחסים מעשים פליליים, ובמקרים גרועים יותר עלולות להתפרסם תמונות משפילות, ולעיתים אף מופצים סרטוני וידאו פרטיים. בתי-המשפט רואים בחומרה רבה את הוצאת הסכסוך המשפחתי אל המרחב הציבורי, ומגלים – בצדק רב – סבלנות מינימלית כלפי המכפישים. כפועל יוצא, הפיצויים שנפסקים בעניינים דומים גבוהים במיוחד.

חשוב להבחין בין דברים שמפורסמים בשעת כעס ומתוך תסכול, לבין פרסומים מתוכננים שמטרתם לפגוע: בסכסוכי משפחה, בתי-המשפט נוטים לאבחן בין קללות וגידופים שנאמרים בעידנא-דריתחא, לבין מסעות דיבה מתוכננים שנועדו לפגוע. הסיבה ברורה: ביטוי במסגרת חוק איסור לשון הרע נבחן באופן אובייקטיבי, כלומר בעיניי האדם הסביר. ההנחה הנכונה היא כי אדם שנחשף לגידופים בין בני-זוג, לא בדיוק ייחס משקל משמעותי לתוכן הדברים; גם לאותו אדם ברור שבני-הזוג נמצאים במשבר וכועסים זה על זה. לכן, פוטנציאל הפגיעה בשם הטוב – כשמדובר בקללות – כמעט לא קיים. אך במובחן מכך, כשניתן להוכיח כי מאחורי פעולות ההכפשה הייתה מחשבה קרה, ניתן להוכיח כוונה לפגוע (מכפיל את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), ולשלול טענה להתבטאות בשעת כעס. במקרים כאלו, הפיצויים עשויים להיות גבוהים במיוחד.

לסיכום: כל עוד ניתן, תמיד – אבל תמיד – מומלץ לנהל הליכי משפחה באופן מתון ומתוך חתירה מוצהרת לפשרה; במיוחד כאשר מעורבים קטינים. אך קיימים מקרים בהם הסכסוך נכפה עלייך או עליך; כשפשוט לא מותירים לך ברירה, אלא להסיר את הכפפות, להפשיל שרוולים ולעשות הכל כדי לשמור על הזכויות הנתונות לך.

כאשר זה המצב, הסכסוך עלול להגיע לכדי הכפשות קשות, הגשת תלונות-שווא, וחשיפת פרטים אישיים בפומבי. חוק איסור לשון הרע (כמו גם חוק הגנת הפרטיות) חל על הליכי משפחה (לא רק גירושין; גם אם ברקע נמצא סכסוך ירושה) ואם שמך הטוב נפגע במסגרת סכסוך הגירושין, ייתכן שנתונה לך עילת תביעה.

על כל פנים, במיוחד בענייני משפחה חשוב ביותר להיצמד לעורך-דין שמומחיותו – בניהול תביעות בגין הוצאת דיבה ולשון הרע – מוכחת; אך חשוב לא פחות להיעזר בעורך-דין שמעבר למומחיות בדיני לשון הרע מכיר את דיני המשפחה ומבין היטב את המטריה, ובזו הדרך להגיע לתוצאה המיטבית בפרק-הזמן הקצר ביותר.

על הכותב: משרד עורכי-דין בן קרפל ושות', מדורג (בדירוגים היוקרתיים dun’s 100 ו-BDI) כאחד מן המשרדים המובילים בארץ בייצוג תובעים ונתבעים בדיני לשון הרע. במהלך השנים צוות המשרד ייצר במאות סכסוכי משפחה שהפכו לסכסוכי לשון הרע והוצאת דיבה.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן