מזונות

מזונות אישה:

הדין העברי פורס בפנינו שלל הוראות וחובות. כחלק מחובות הבעל כלפי אשתו, קיימת החובה לשאת במזונותיה של האישה, לפרנס את אשתו ולדאוג לכל צרכיה (לדוגמה: ביגוד, מדור, קוסמטיקה, אוכל, רפואה, נסיעות וכדומה).

גובה המזונות נקבע לפי העיקרון הבסיסי: "עולה עימו ואינה יורדת". כלומר, אילו האישה התרגלה לרמת חיים מסוימת, לא תיאלץ להסתפק ברמה פחותה מזו, גם אם האמצעים העומדים לרשות הבעל פחותים. 

על אף שהזמנים השתנו, והרבה נשים כיום עובדות ושותפות בעול הכלכלי של הבית, הדין העברי חל ותקף. ניתן לטעון ולהחיל מעין "קיזוז" בין שכר עבודתה לבין חובת הבעל לתשלום מזונות האישה, בטענה כי "מעשה ידיה" "תחת מזונותיה".

חובתו של הבעל לשלם מזונות לאישה קיימת כל זמן שהם נשואים עד קבלת הגט (למעט חריגים כגון: אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית מרצונה החופשי או פסק דין המורה אחרת).  

בדומה לכך, בית המשפט העליון קבע כי גם לאישה ידועה בציבור קיימות זכויות אשר אזרחיות, אשר מתוקפן, ומתוקף הסכם בין בני הזוג, ניתן להחיל את חובת מזונות האישה על בן הזוג. 

מזונות ילדים:

מזונות משולמים לקטין, עד הגיעו לגיל 18 או עד סיום התיכון (המאוחר מביניהם).

אחרי גיל 18, נהוג לקבוע כי ישולם לקטין 1/3 מסך המזונות בהיותו קטין (מזונות בגירים).

עד לאחרונה היה נהוג מינימום הכרחי לקטין, ומאז בע"מ 919/15 שונו כללי המשחק וכיום בית המשפט מחלק את יחסו לסוגית מזונות ילדים – עד גיל 6 ומגיל 6.

בית המשפט אמור לבחון מהם מלוא צורכי הקטין (להבדיל מבחינת הדברים בעבר, שם ההסתכלות היתה על "מינימום הכרחי") תוך הסתכלות על זמני השהות של הקטין אצל כל הורה ובחינת ההכנסות של ההורים.

המדובר על נוסחה מסובכת אשר למעשה מחלקת את המזונות בין ההורים. כאשר במקרה בו שני ההורים חולקים באופן שווה את מלוא זמני השהות של הילדים, ושני ההורים מרווחים בדיוק אותו שכר על אותן שעות – יכול ולא יהיה חיוב במזונות כלל.

נושא המזונות כרוך לא פעם עם סוגיית המשמורת וזמני השהות.

 

לתאום פגישה חייגו עכשיו: