מזונות

מזונות אישה:

הדין העברי פורס בפנינו שלל הוראות וחובות. כחלק מחובות הבעל כלפי אשתו, קיימת החובה לשאת במזונותיה של האישה, לפרנס את אשתו ולדאוג לכל צרכיה (לדוגמה: ביגוד, מדור, קוסמטיקה, אוכל, רפואה, נסיעות וכדומה).

גובה המזונות נקבע לפי העיקרון הבסיסי: "עולה עימו ואינה יורדת". כלומר, אילו האישה התרגלה לרמת חיים מסוימת, לא תיאלץ להסתפק ברמה פחותה מזו, גם אם האמצעים העומדים לרשות הבעל פחותים. 

על אף שהזמנים השתנו, והרבה נשים כיום עובדות ושותפות בעול הכלכלי של הבית, הדין העברי חל ותקף. ניתן לטעון ולהחיל מעין "קיזוז" בין שכר עבודתה לבין חובת הבעל לתשלום מזונות האישה, בטענה כי "מזונותיה תחת מעשה ידיה".

חובתו של הבעל לשלם מזונות לאישה קיימת כל זמן שהם נשואים עד קבלת הגט (למעט חריגים כגון: אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית מרצונה החופשי או פסק דין המורה אחרת).  

בדומה לכך, בית המשפט העליון קבע כי גם לאישה ידועה בציבור קיימות זכויות אשר אזרחיות, אשר מתוקפן, ומתוקף הסכם בין בני הזוג, ניתן להחיל את חובת מזונות האישה על בן הזוג. 

מזונות ילדים:

עפ"י חוק על ההורים לדאוג לילדיהם למזונות.

עד לשנת 2017 הכלל והחוק היו ברורים. מי שיש לו עדה דתית (המוכרת בישראל) המזונות יקבעו על פי הדין הדתי. ומי שאין לו דין דתי יחול עליו חוק המזונות.

יהודים

הדין האישי של היהודים הינו דין תורה. כך יצא כי עד לשנת 2017 אבות נדרשו לשלם את המלוא צורכי הקטינים לפי דין התורה אשר קובע:

כך כל אותם שנים היו בתי המשפט פוסקים לפי צורכי הקטינים והיה מינימום הכרחי לקיומו של כל קטין וזאת כדי למנוע מצב חלילה שיש ילדים רעבים בישראל. אך המינימום הכרחי השתנה ממשפחה למשפחה וממחוז למחוז המינימום שנקבע היה כ-1,200 ש"ח נכון לשנת 2001 וזה השתנה עם השנים ואף הגיע ל-1,600 ואף יותר. על זה היה על האב לשאת בהוצאות המדור של ילדיו:

  • עבור ילד אחד 30%
  • עבור שני ילדים 40%
  • עבור שלושה ילדים 50%.
  • ועבור ארבעה ילדים ומעלה 60%.

כך על האב היה לשאת במחצית הוצאות רפואיות, מחצית הוצאות חינוך ומחצית מצהרון ומחצית ממחזור אחד של קייטנה. 

וכך כרעם ביום בהיר (ממש יום בהיר 18/72017) ניתן פס"ד של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) אשר קבע כי למעשה הפרשנות צריכה להיות אחרת וכי ילד עד גיל 6 יחול מה שהיה קודם וילד מעל גיל 6 החל מעתה יש לבחון מספר פרמטרים בטרם פוסקים מזונות. כך החליט בית המשפט העליון כי יש לעבור משיח של מינימום הכרחי לשיח של מלוא צורכי הקטין, אז לבדוק את ההכנסות הפנויות של כל הורה, את זמני השהות ולחלק בין ההוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות וההוצאות שיש בבית האב והאם ולאזן.

בפועל הרעיון בפס"ד הינו נכון, אך היישום בעייתי, כי עדיין בתי המשפט לא נותנים החלטות מפורטות ומדויקות שמתייחסות לכל הפרמטרים הללו. שחלקם לא ברורים ולא חד משמעים.

בנוסף יש לזכור כי גם כאשר בתי המשפט פסקו מינימום הכרחי, חלק מן הנטל נפל מן הסתם גם על כתפי האם שהרי ברור לכל אחד כי ילד אינו עולה באמת 1,200 ש"ח בחודש לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הממוצע הינו 5,800 ש"ח לחודש!

כך בהחלטה זו למעשה כרך בית המשפט את סוגיית המשמורת וזמני השהות במזונות, מה שבוודאי אינו מקל על הזוגות.

ביום 19.7.2019 רעדה האדמה בבתי המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למזונות.

מזונות ילדים להורים יהודים.

ביום זה ניתן פס"ד של בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים (בע"מ 919/15). בפס"ד זה החליט בית המשפט לפרש אחרת את הדין האישי של הצדדים ואת האופן בו יחושבו מזונות הילדים ותשלומם.

עד לאותו יום ההלכה היתה כי מזונות נפסקים בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק דיני משפחה (מזונות) לפיהן נקבע כי המזונות יפסקו לפי הדין האישי החל על כל אדם ובהעדר דין אישי יחול בחלקים שווים על שני ההורים.

במשך שנים רבות פורש הדין האישי (כפי שבית הדין הרבני מפרש אותו עד היום) ע"י בתי המשפט כי לפי הדין האישי האב צריך לשאת בנטל המזונות עד גיל 15 במלוא הנטל ולאחר מכן מגיל 15-18 האב ישא בהוצאות הקטינים ואילו האם מדין צדקה (בד"כ לא חוייבה בשקל).

בבע"מ 919/15 למעשה בית המשפט העליון החליט כי הפרשנות של ההלכה אינה נכונה ויש לשנות את הפרשנות.

בית המשפט העליון קובע כי במצב של משמורת משותפת וחלוקה שווה של זמני השהות כלומר 7 ימים מתוך 14 יום אצל כל הורה וכאשר ההכנסות של ההורים שוות לא יחוייב אב במזונות.

ההלכה הזו הורחבה באמצעות בתי המשפט גם למקרים בהם ההכנסות אינן זהות וגם כאשר חלוקת הזמנים אינה שווה.

כך אם עד לבע"מ 919/15 היה מדובר על מינימום הכרחי לצורכו של קטין שהאב יחוייב בו, שונה השיח למלוא צורכי הקטין באותו פס"ד קובע בית המשפט כי עתה יש לבדוק מהם מלוא צורכי הקטין לפי רמת החיים אליה הורגל, הוא שלה הוא ראוי ואין יותר דיבור על הכרחי אם לאו.

למעשה בפועל ולאור הפסיקה מאז בע"מ 919/15 נקבעה נוסחה לפיה קובעים מזונות. המחשבון לא תמיד נכון ויש מקרים שיש להתאים אותו לנסיבות המתאימות ובכל מקרה נקבע בבע"מ 919/15 כי על בית המשפט הדן בתיק לבדוק שאכן הנוסחה מתאימה לאותה משפחה ולהתאים את התוצאה לאותה משפחה.

כאמור כל מקרה נבדק לגופו וכל משפחה מקבלת התייחסות שונה.

רוצים להבין קצת יותר כי התבלבלתם (ואתם לא היחידים) אשמח להיפגש ולעזור,

צרו עימי קשר!

עו"ד רותם גליקסברג 
טלפון: 077-5340012 

לקריאה מורחבת בנושא "מזונות"

איך נקבעת משמורת?

כיצד נקבעת המשמורת בין הצדדים? אפשרות ראשונה וטובה ביותר, בהסכמה – חשוב לציין כי כמעט כל דבר כשהוא בהסכמה, בין ההורים בית המשפט יאשר (למעט הסכמה על אי תשלום מזונות)

להמשך קריאה »

מה זה הוצאות תלויי שהות?

ביום 19.7.2019 רעדה האדמה בבתי המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למזונות. ביום זה ניתן פס"ד של בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים (בע"מ 919/15). בפס"ד זה החליט בית המשפט

להמשך קריאה »

איך מחשבים היום מזונות?

הדרך הנוחה ביותר להבין את הנוסחה לחישוב מזונות היא על פי דוגמאות: המקרה הראשון – כאשר שני ההורים מרוויחים את אותו הסכום והילדים מצויים אצל שני בני הזוג בחלקים שווים. 

להמשך קריאה »

לתאום פגישה חייגו עכשיו: